עַל קִיר רָחוֹק
			
עַל קִיר רָחוֹק 
בִּקְצֵה הַחֶדֶר 
תָּלִיתִי אֶת זִכְרוֹנוֹתַי 
לְמַזְכֶּרֶת, 
נֶגֶד הַשִּׁכְחָה. 
לֹא רָחוֹק מִשָּׁם עַל הָרִצְפָּה 
כִּנַּסְתִּי אֶת מַכְאוֹבַי, 
בִּשְׁבִיל הַהַדְחָקָה 
תָּלִיתִי אֶת זִכְרוֹנוֹתַי 
לְמַזְכֶּרֶת 
כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח. 
לֹא הִרְפֵּיתִי 
הִדַּקְתִּי בָּם אֲחִיזָתִי 
שֶׁלֹּא יֵעָלְמוּ לִי, 
הֶחְזַקְתִּי בָּם חָזָק 
רָצִיתִי לְשָׁמְרָם 
כָּל כָּךְ 
שֶׁלֹּא יִגָּמְרוּ לִי 
חָזָק תָּפַסְתִּי בָּם, חָזָק מִדַּי 
עַכְשָׁיו הֵם נֶחְנְקוּ.
 
  
 
 
      
      
 
			
 
 
 
  
			  | 
	 
 
			 |